לי סוסמן – בוגר התכנית הבין יחידתית של מתמטיקה שימושית
שמי לי סוסמן, ואני עמית מחקר פוסט-דוקטורנט במרכז לביופיזיקה באוניברסיטת פרינסטון.
כתלמיד בתיכון, אני זוכר את עצמי תוהה לגבי משפט מפי מורי לפיזיקה: “בעזרת שפת המתמטיקה ניתן לתאר כל תופעת טבע”.
למען האמת, גם כבוגר טרי אחרי תואר ראשון במתמטיקה, נותרתי עם אותן תהיות ללא מענה.
הידע שרכשתי בתואר היה עמוק ונרחב, אך בכל זאת עיוני, ולא מעשי במובן של תיאור תופעות טבע.
כאן באה לידי ביטוי הייחודיות של התוכנית למתמטיקה שימושית בטכניון, בה התחלתי כסטודנט למאסטר.
במסגרת התוכנית נחשפתי לכלים ודרכי חשיבה המאפשרות מפגש בין העולם המופשט של המתמטיקה לבין תופעות טבע קונקרטיות.
העובדה שהתוכנית היא בין יחידתית חשפה אותי לחוקרים מכלל יחידות המחקר בטכניון, ובזכות גמישותה מצאתי את המנחים שליוו אותי בתחום המחקר בו אני עובד עד היום: תיאוריה של מדעי המוח.
מכיוון שהמוח הינו המערכת המורכבת ביותר הידועה לאדם, נדרשים כלים תיאורטיים על מנת לפתח הבנה מעמיקה של העקרונות הפועלים בבסיסו, כמשל לפנס המאיר את החשיכה ומצביע לכיוון בו נכון להתמקד.
בעזרת הכלים אותם רכשתי במהלך התוכנית, חקרתי כיצד למידה מתבצעת במודלים מתמטיים של רשתות נוירונים, איך זיכרון מאוחסן ואיך הוא נותר יציב לאורך זמן.
כיום כחוקר עצמאי, אני ממשיך ללמוד כלים חדשים ודרכי חשיבה שונות, ומתכוון להתפתח בשני כיוונים שונים.
הראשון, שימוש בתיאוריות ובהבנות שמספקים המודלים המתמטיים, על מנת להבין את אופן פעולת המוח, וזאת תוך שיתופי פעולה עם מעבדות המבצעות ניסויים נוירו-ביולוגיים.
בנוסף, אני מתעניין בצד השני של המטבע: כיצד ההבנות על אופן פעולת המוח הביולוגי יכולות לתרום להבנת תהליכי למידה במערכות בינה מלאכותית.
לסיכום, כמה מילים מעבר למדע עצמו.
הדבר המשמעותי שלמדתי במהלך ההשתלמות הוא שאין אוסף קבוע של תכונות או יכולות המגדירות חוקר טוב.
בעיניי, סקרנות והתמדה הן המנוע העיקרי של החוקר.
חשוב להיות קשוב לעצמך, להיות מודע לחוזקות ולחולשות שלך, ולהבין מה מעניין אותך באותה העת.
